.jpg)
.png)
בנק מדדים - חינוך
מדדי הישגים בלימודים
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את רמת ההישגים הלימודיים של תלמידים במסגרת החינוך הפורמלי היסודי והעל-יסודי, תוך התמקדות בביצועים אקדמיים בפועל. קבוצת מדדים זו כוללת היבחנות, הצלחה וזכאות לבגרות, מספר יח"ל בכלל ובפרט במתמטיקה ומקצועות מדעיים, ציונים באסי"ף, במיצ"ב ובבגרויות, אחוז שיפור ציונים, וזכאות לבגרות שמאפשרת קבלה לאוניברסיטה.
מדד מעניין שנמצא בשניים מהמחקרים (כאן וכאן) הוא הצלחה בבגרות במקצוע חסם - מקצוע ליבה בו לתלמיד יש סיכוי שלא לעבור את בחינת הבגרות ועל כן לא להיות זכאי לבגרות מלאה.
הופיעו במחקרים כ: אחוז התלמידים שנבחנו בבחינות הבגרות בהיקף הקרוב לזכאות לבגרות, שיעור הניגשים לבחינות הבגרות, שיעור הניגשים ל-5 יח"ל מתמטיקה, אחוז הזכאים לתעודת בגרות, זכאים לבגרות המאפשרת קבלה לאוניברסיטה, ממוצע ציונים, אחוזון הציון בבחינות הבגרות, הציון הממוצע בבחינת הבגרות במקצוע החסם, ציון המיצ"ב, אחוז שיפור בציון, חלקם היחסי של תלמידי התוכנית מכלל הזכאים לבגרות בבתי הספר, ועוד.
שיטות מדידה: בכל המחקרים ששיטת איסוף הנתונים דווחה נעשה שימוש בנתונים מנהליים מבתי הספר או משרד החינוך, מלבד מחקר אחד (כאן) שהעמיק בנושא ההצלחה והזכאות לבגרות בשאלון ובריאיונות למנהלים ומורים. במרבית המקרים המדידה בוצעה בסיום התיכון או עם סיום בחינות הבגרות (לרוב בכיתה י"ב), ולעיתים בנקודות זמן נוספות (לפני-אחרי רפורמה, מחזורים עוקבים לאורך התכנית).
ב־8 מחקרים נעשה שימוש במערכי השוואה סטטיסטיים מתקדמים: מחקר אחד השתמש במערך ניסויי עם קבוצת ניסוי וביקורת (כאן), 4 מחקרים השתמשו בשיטת הפרש־הפרשים (Difference-in-Differences) (כאן, כאן, כאן וכאן), מחקר נוסף השתמש ב-Propensity Score Matching (PSM) (כאן), מחקר נוסף השתמש בהתאמת שכנים קרובים (Nearest Neighbor Matching) (כאן), ועוד מחקר אחד כלל מודל עם אפקטים קבועים ברמת בית הספר (כאן). ביתר המחקרים ההשוואות הן תיאוריות.
שכיחות: מדדי הישגים לימודיים הופיעו ב־31 מחקרים, החל משנת 2014 ואילך.
מדדי התמדה בהשכלה תיכונית
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת התמדה והישארות במסגרת החינוך העל־יסודי עד סיום הלימודים. ישנם מדדים שבודקים את זה על דרך החיוב - שנות לימוד, סיום לימודים, מניעת נשירה והישארות במסגרת, ויש על דרך השלילה תוך שימוש בנשירה כמדד. בנוסף לנשירה במובן הפורמלי, מחקר אחד (כאן) מדד נשירה סמויה - מצב בו התלמיד רשום במסגרת אך אינו ממלא את חובותיו הבסיסיות באופן תקין שעלול לסכן את סיום לימודיו.
הופיעו במחקרים כ: הישארות במסגרות פורמליות, חזרה למסגרות פורמליות, מצב התלמידים בסוף תקופת הטיפול, נשירה גלויה, שיעור הנשירה, צמצום נשירה, נשירה סמויה, שיעורי הזכאים לתעודת גמר, התמדה, מספר שנות לימוד.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים נעשה שימוש בנתונים מנהליים של בתי הספר או משרד החינוך (רישומי תלמידים, קובצי קב״ס, קובצי תלמידים ארציים). במחקר אחד (כאן) נעשה שימוש בדיווח מנהלים על תרומת תוכנית ההתערבות למניעת נשירה.
ב-5 מחקרים נעשה שימוש במערכי מחקר סטטיסטיים, כגון Propensity Score Matching (PSM) (כאן) או שיטת הפרש־הפרשים (DID) (כאן, כאן, כאן וכאן), לצורך בחינת תרומת התכנית לצמצום נשירה. ביתר המחקרים הדיווח הוא תיאורי בלבד. ב-4 מחקרים נערך מערך השוואתי תיאורי, ובהם ההשוואות נעשו ביחס לממוצע הארצי (כאן וכאן) או לשיעורי הנשירה וסיום הלימודים לפני ואחרי ההתערבות (כאן).
שכיחות: הופיעו ב־13 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי תוצאה רווחים בתחום החינוך:
בעמוד זה מוצגים מדדי התוצאה הנפוצים במחקרי ההערכה בתחום החינוך משנת 2014, כפי שזוהו מתוך ניתוח שיטתי של המחקרים הכלולים באתר.
לכל קבוצת מדדים מובאת הגדרה קצרה, מידע על שיטות המדידה שהופיעו במחקרים, וכן דוגמאות למחקרים או לכלים שנעשה בהם שימוש בפועל.
המטרה: לחסוך זמן חיפוש אודות מדדים שנבחנו במחקרי הערכה בשנים האחרונות, ולסייע בבחירה מושכלת של מדדים.
תפקוד לימודי
מדדי מיומנויות חברתיות-רגשיות
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת מגוון כישורים חברתיים ורגשיים של ילדים ונוער. מדד זה כולל ביטחון עצמי, דימוי עצמי, עצמאות, תחושת מסוגלות, רווחה נפשית, בדידות ושייכות, מצב חברתי, תקשורת בין-אישית, מנהיגות ואחריות, וראיית עתיד. מדדים אלה משקפים הן כישורים נרכשים והן מצבים רגשיים סובייקטיביים, המשמשים כאינדיקציה לתרומת התכנית החינוכית לילדים ולבני הנוער הלוקחים בה חלק.
הופיעו במחקרים כ: מיומנויות בינאישיות, רכישת כישורים בין-אישיים, תחושת מסוגלות וערך עצמי, הגברת תחושת השייכות לבית הספר, הנטייה להיענות ללחץ חברתי, התפיסה העצמית של התלמידים ביחס ליכולתם להתמודד עם אתגרים, פיתוח אוריינטציית עתיד, חיי החברה לאחר שעות הלימודים, שאלון להערכת בדידות במהלך הלימודים, ועוד.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים בקבוצה זו נעשה שימוש בכלי דיווח עצמי או בדיווחי מורים ומנהלים, באמצעות שאלונים. רוב השאלונים פותחו ייעודית לצורך המחקר, אך מחקר אחד עשה שימוש בכלי מדידה מתוקפים מהספרות. המדידה בוצעה לרוב בתחילת ובסוף התוכנית, כמו גם שנה-שנתיים לאחר סיום התוכנית, על מנת לבחון השפעה ארוכת-טווח. בחלק ניכר מהמחקרים ההשוואה שנעשתה כדי לראות את השינוי הייתה לפני-אחרי מקרב אותה קבוצת מחקר, אך חלק השוו בין בתי ספר שהשתתפו בתוכנית לעומת כאלה שלא (למשל: ״שלוק״ – מרכזי ייעוץ לא פורמליים בבתי ספר מחקר הערכה).
כלי מדידה מתוקפים: במחקר "משחק החיים״ שמוש בכדורגל ככלי חינוכי־שיקומי לבוגרים עם מוגבלות שכלית, אוטיזם ומתמודדים עם בריאות הנפש, נעשה שימוש בשאלון הבריאות הנפשית (MHI; Ware& Veit, 1983), כמו גם בשאלון איכות החיים (QOL; Schalock & Keith, 1993).
שכיחות: הופיעו ב־25 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי מיומנויות קוגניטיביות
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת שלושה סוגי אוריינות - דיגיטלית, לשונית ומתמטית-מדעית. אוריינות דיגיטלית כוללת מיומנויות שימוש בכלים טכנולוגיים ובאינטרנט הן לצרכים חינוכיים והן מחוץ למסגרת חינוכית כתוצאה של התערבות לשיפור מיומנויות דיגיטליות. אוריינות לשונית כוללת שיפור בהבנה, קריאה, כתיבה ודיבור בעברית, אנגלית וערבית, כמו גם חשיפה לשפה הנרכשת באמצעות קריאת ספרים, ביטוי בע"פ, ועוד. אוריינות מתמטית-מדעית כוללת היבחנות בהיקף של 5 יח"ל לבגרויות במתמטיקה ומקצועות מדעיים, מוטיבציה וייחוס חשיבות ללמידת מתמטיקה ומדעים, וכן חשיפה לתחום ה-STEM כקריירה פוטנציאלית.
הופיעו במחקרים כ: השיפור במיומנויות התקשוב ובמוגנות באינטרנט, תרומת התוכנית לאהבה והנאה מקריאת ספרים, שימוש בשפה האנגלית בדיבור חופשי, תרומתה של התכנית לחיזוק הביטחון ולתחושת המסוגלות ללמוד את השפה, המוטיבציה של התלמידים ללמוד מתמטיקה, שיעור הנבחנים בהיקף 5 יח"ל בכל אחד מהמקצועות המדעיים-טכנולוגיים, ועוד.
שיטת מדידה: ברוב המחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי, בעיקר באמצעות שאלונים שמולאו על ידי תלמידים, הורים וצוות חינוכי. יוצאי הדופן הם הערכת תכנית הספרים הדיגיטליים, בה נעשה שימוש בתצפית חצי-מובנית, והערכת האפקטיביות של התוכניות 'עתודה מדעית-טכנולוגית' ו'לתת חמש', בה נמדד שיעור ההיבחנות ב-5 יח"ל באמצעות נתונים מנהליים.
מבחינת מועדי המדידה, במספר מחקרים בוצעה מדידה בסיום ההתערבות בלבד, באחרים בוצעה מדידה לפני ואחרי ההתערבות, ובמקרים בודדים המדידה בוצעה גם במהלך התכנית או במעקב לאחר סיומה (למשל חצי שנה או שנה לאחר מכן). במספר מצומצם של מקרים נעשה שימוש בעיצוב דמוי-ניסויי עם קבוצת השוואה, במחקר אחד דווח על עיצוב ניסויי עם קבוצת ביקורת, ובמקרים נוספים בוצעו השוואות בין משתתפים ללא-משתתפים או השוואות לנקודת זמן קודמת (כגון שנה קודמת או מדידה ראשונה).
שכיחות: דיגיטלית: 7, לשונית: 12, מתמטית-מדעית: 6.
מדדי השתלבות בלימודים אקדמיים
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את השתלבותם של משתתפים בלימודים אקדמיים ואת התקדמותם במסלולי השכלה גבוהה. המדדים כוללים הרשמה ללימודים אקדמיים, התמדה בלימודים האקדמיים והשלמתם, סוג המוסד ומסלול הלימודים, הכנה לאקדמיה, ומוטיבציה ללימודים אקדמיים.
הופיעו במחקרים כ: רכישת השכלה אקדמית, לומדים או סיימו לימודי תואר, קבלה ללימודים גבוהים, תעודת בגרות המאפשרת קבלה לאקדמיה או לאוניברסיטה, סיום תואר בזמן תקני, הגדלת המוטיבציה ללמידה אקדמית, אמונה שהתלמידים יוכלו להצליח בלימודים אקדמיים, ועוד.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים נעשה שימוש במדידה בדיווח עצמי באמצעות שאלונים למשתתפים או לבוגרים. לצד זאת, ב-6 מחקרים נעשה שימוש בנתונים מנהליים של מוסדות ההשכלה הגבוהה או של המכינות הקדם־אקדמיות, לצורך מדידת הרשמה ללימודים, סיום מכינה, שנות לימוד והשלמת תואר. מחקר אחד (כאן) בחן את תרומת ההתערבות על עתיד התלמידים באמצעות דיווח מנהלים.
ברוב המחקרים המדידה התבצעה בנקודת זמן אחת (במהלך הלימודים או לאחר סיום התכנית). במספר מצומצם של מחקרים נכללה השוואה בין קבוצת משתתפים לקבוצת השוואה, כגון השוואה מול אוכלוסייה דומה שלא השתתפה בתוכנית. ברוב המקרים ההשוואה היא תיאורית, אך במספר מחקרים נעשה שימוש בעיצוב מחקר השוואתי הכולל שיטות כמותיות מתקדמות יחסית, ובהן הפרשי-הפרשים (למשל, כאן וכאן) וניתוחי רגרסיה (כאן).
שכיחות: הופיעו ב-15 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי מוטיבציה ללמידה
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את רמת המוטיבציה של תלמידים ללמידה, לרבות היבטים כמו עניין בלמידה, נכונות להשקיע מאמץ, מעורבות לימודית ותפיסת החשיבות של המשך לימודים.
הופיעו במחקרים כ: המוטיבציה של התלמידים ללמוד, העלאת המוטיבציה ללמידה, היעדר מוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים, השפעת התוכנית על המוטיבציה של התלמידים, מוטיבציה אוטונומית ללמידה בקרב התלמידים, המוטיבציה להמשיך ללמוד, המוטיבציה שלהם גבוהה, מוטיבציה פנימית, הרצון של התלמידים להשקיע בלימודים, מידת ההתעניינות של התלמידים בחומר הנלמד, מעורבות התלמיד בלימודים, מידת העניין שלהם להשתתף בפעילות דומה בהמשך.
שיטות מדידה: ברוב המחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי של תלמידים באמצעות שאלונים מובנים (סגורים), ולעיתים גם באמצעות שאלונים שמולאו על ידי מורים ואנשי צוות חינוכי. בחלק מהמחקרים נעשה שימוש בכלי מדידה מתוקפים, כגון שאלון Motivated Strategies for Learning Questionnaire (MSLQ; Pintrich et al., 1991), להערכת מוטיבציה פנימית ואסטרטגיות למידה.
במרבית המקרים נאספו נתונים לאחר ההתערבות או במהלכה. בחלק קטן מהמחקרים נערכה השוואה בין נקודות זמן שונות (כאן) או בין קבוצות אוכלוסייה שונות (כאן). ברוב המחקרים לא נעשה שימוש בקבוצת השוואה, והניתוח התמקד בתיאור הממצאים או בניתוחים סטטיסטיים בסיסיים.
שכיחות: הופיעו ב־12 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי ידע ומיומנויות מקצועיות של הצוות החינוכי
הגדרה: קבוצת מדדים זו עוסקת בידע, בכלים ובמיומנויות המקצועיות של צוותים חינוכיים. המדדים כוללים ידע ומיומנויות פדגוגיות, התפתחות מקצועית, היכרות עם דרכי הוראה חדשניות, תחושת מסוגלות בתפקיד, וכן כלים להתמודדות עם מצבים ייחודיים כמו תקשורת עם ילדים שאינם מתקשרים בערוץ מילולי או זיהוי פגיעה מינית בילדים.
הופיעו במחקרים כ: ידע בפדגוגיה ובדיסציפלינה, המיומנויות המקצועיות של מורים, רמת הידע והמיומנויות של מורים, התפתחות מקצועית, פיתוח מקצועי, קידום מקצועי, השינוי בהיקפי ההדרכה וההשתלמויות בבית הספר, הכנסת דרכי הוראה חדשות לבית הספר, שיפור שיטות ההוראה, תרומה ליכולות ההוראה, ידע בהפעלה של מערכות מתוקשבות, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים, שילוב התקשוב בעבודת ההוראה, בניית מטלות מתוקשבות לתלמידים, חיזוק תחושת השליטה של הגננת, הנטייה של המורים ליזמות ולחדשנות פדגוגית, יכולת ליצור שיתוף פעולה עם הורים, מתן תמיכה רגשית וסיוע חברתי לתלמידים, כלים למתן תמיכה מקצועית לתלמיד שנפגע, כלים לתקשורת עם ילדים ובוגרים שאינם מתקשרים בערוץ מילולי.
שיטות מדידה: בכמעט כל המחקרים בקבוצה זו נעשה שימוש בשאלוני דיווח עצמי של הצוות החינוכי (מורים, גננות, סטודנטים להוראה וכו') על השיפור בידע והמיומנויות שלהם בעקבות ההתערבות, מלבד שני מחקרים (כאן וכאן) בו מנהלים דיווחו על עמדתם ביחס לידע והמיומנויות של הצוות החינוכי, ומחקר נוסף (כאן) שיצר אינטגרציה איכותנית של כמה מקורות מידע, ביניהם שאלונים, תצפיות, ראיונות וקבוצות מיקוד.
במרבית המחקרים, המדידה בוצעה בנקודת זמן אחת, למשל בסוף ההתערבות. ב-2 מחקרים (כאן וכאן) הושוו נתונים ממספר שנים עוקבות, וב-2 מחקרים נוספים (כאן וכאן) הושוו נתונים על אותם מורים לפני ואחרי ההתערבות. אחד המחקרים שמדד רק נקודת זמן אחת השווה את המורים שהשתתפו בהתערבות למורים בעלי ותק דומה (כאן). מחקר אחד היה ניסויי למחצה (כאן), ובחן שתי קבוצות התערבות לאורך שלוש שנים עוקבות, והשווה אותם זו לזו ולקבוצת השוואה שלא הצטרפה לתכנית.
שכיחות: הופיעו ב-17 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי איכות ההוראה
הגדרה: קבוצת מדדים זו עוסקת באיכות ההוראה והלמידה, בשלושה ממדים עיקריים: האיכות הנתפסת של ההוראה והלמידה, גיוון בדרכי הוראה והערכה והתאמה דיפרנציאלית של ההוראה לתלמידים שונים. המדדים בקבוצה זו נשענים ברובם על דיווח עצמי באמצעות שאלונים של הורים, תלמידים והצוות החינוכי.
הופיעו במחקרים כ: איכות ההוראה, העלאת איכות ההוראה והלימוד, שיפור איכות ההוראה והלמידה, שביעות הרצון מאיכות ההוראה, דרכי הוראה-למידה-הערכה חדשות, גיוון בדרכי הוראה, גיוון תחומי הלימוד, הוראה קישורית, מגוון דרכי הוראה וחלופות הערכה, שימוש בכלים טכנולוגיים שונים בשיעורים, הוראה מותאמת לצרכי מגוון תלמידים, מענה לימודי דיפרנציאלי, הוראה דיפרנציאלית, טיפוח תלמידים חזקים, טיפוח תלמידים חלשים, תלמידים שונים עובדים על משימות שונות בהתאם ליכולות או לרצונות שלהם.
שיטות מדידה: מחקרים בקבוצה זו נשענו בעיקר על שאלוני דיווח עצמי למורים, תלמידים והורים. יוצא הדופן הוא מחקר על מסגרות חרדיות (כאן), בו נעשה שימוש בנתונים מנהליים ובראיונות, בבדיקה מדגמית של מוסדות לימוד. מבחינת מועדי המדידה, ב-4 מהמחקרים בוצעה מדידה בנקודת זמן אחת בלבד, למשל בסוף התוכנית, לקראת סיומה, או בחלון זמן מוגדר. ב-4 מחקרים נערכה השוואה בין שתי נקודות זמן, למשל לפני ואחרי ההתערבות. ב-2 מחקרים בוצעה השוואה רב-שנתית לאורך כמה שנים עוקבות. אף מחקר לא דיווח על שימוש בכלי מדידה מתוקפים.
שכיחות: הופיעו ב-10 מחקרים החל משנת 2014.
יכולות אישיות
איכות צוותי החינוך
מדדי קשר בין תלמידים לצוות
הגדרה: קבוצת מדדים זו עוסקת באיכות הקשר, התקשורת, האמון, התמיכה והיחס האישי בין הצוות החינוכי לבין תלמידים. כלולים בה הן דיווחי תלמידים והן דיווחים של הצוות החינוכי לגבי הקשר.
הופיעו במחקרים כ: יחסי מורים/תלמידים, יחסי תלמידים-חינוכאי, יחס אישי של המחנכים כלפי התלמידים, קשר אישי מורה-תלמיד, הקשר בין המורה לתלמיד, טיב היחסים בין המורים לבין התלמידים, תמיכה וקשר עם תלמידים, ממד התקשורת יחסי האנוש והרגשות, הערכה ואמון הדדיים.
שיטות מדידה: רוב המחקרים השתמשו בשאלונים, אך שלושה מחקרים (כאן, כאן וכאן) השתמשו בשיטות איכותניות, כולל ריאיונות עם הצוות, תצפיות, וקבוצות מיקוד. 5 מחקרים בחנו את הפרספקטיבה של הצוות החינוכי בלבד ביחס לקשרים בין מורים לתלמידים, 2 את הפרספקטיבה של התלמידים בלבד, ו-4 מחקרים בחנו את שתי הפרספקטיבות.
5 מחקרים ביצעו השוואה רב-שנתית, כאשר מחקר אחד מתוכם (כאן) לקח בחשבון גם גיל, מגזר ושפה בהשוואה. 3 מחקרים ביצעו השוואה לפני-אחרי ההתערבות, אחד מהם (כאן) במערך מחקר דמוי-ניסויי כולל קבוצת השוואה, שנותח באמצעות רגרסיה לינארית היררכית. 2 מחקרים ביצעו השוואה בין קבוצות שונות באותה נקודת זמן, לפי בית ספר (כאן), ולפי מגזר, שפה וגודל כיתה (כאן). לא דווח על שימוש בכלי מחקר מתוקפים מהספרות המחקרית.
שכיחות: הופיעו ב-11 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי תפקוד ומעורבות הורית
הגדרה: קבוצת מדדים זו מתייחסת לאופנים בהם הורים תופסים, ומממשים את תפקידם החינוכי ביחס לילדיהם ובהקשר למסגרת החינוכית. המדדים כוללים מעורבות הורית בתהליך הלמידה של ילדיהם, שיתוף פעולה ותקשורת עם המסגרת החינוכית, פרקטיקות ותחושת מסוגלות של ההורים במילוי תפקידם ההורי, איכות הקשר והתקשורת בין הורים לילדיהם.
הופיע במחקרים כ: תדירות העזרה לילדים בלימודים, השפעה על הילדים להשקיע בלימודים, מידת מעורבות ההורים בתהליך הלמידה ובפעילות בגן, פנייה יזומה לצוות בית הספר, הגעה ל"יום הורים", איכות הקשר בין ההורים לבית הספר, פיקוח והשגחה, הצבת גבולות, היכולת להתמודד כהורה עם מצבי חירום, רמת הידע, הכישורים והמיומנויות ההוריות, איכות הקשר בין ההורים לילדיהם, תדירות מפגשים ושיחות טלפון עם הורה אחד לפחות, באיזו מידה התכנית מעשירה את השיח בין ילדים להורים, ועוד.
שיטות מדידה: בכל המחקרים נאספו נתונים באמצעות שאלונים. שני מחקרים (כאן וכאן) שילבו גם ריאיונות עומק ו/או קבוצות מיקוד. בכל המחקרים, השאלונים הופנו להורים, ב-2 מחקרים (כאן וכאן) השאלונים הופנו גם לצוות החינוכי, ובמחקר אחד (כאן) השאלונים הופנו גם לתלמידים.
בחצי מהמחקרים הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת בלבד, לאחר סיום ההתערבות. בעוד שרוב המחקרים התבססו על מערכים תיאוריים בסיסיים, אחד המחקרים היה מחקר חתך (כאן), אחד כלל השוואה לפני-אחרי (כאן), אחד השווה בין משתתפים ללא־משתתפים (כאן) , ושני מחקרים השוו בין תתי-אוכלוסיות (כאן וכאן).
שכיחות: הופיע ב-12 מחקרים החל משנת 2014.
מערכות תמיכה לתלמידים