מילון למערכי מחקר

מערכי מחקר דמוי ניסויים חולקים רבים מהמאפיינים של מערך מחקר ניסויי אך אינם כוללים הקצאה אקראית של הנבדקים לקבוצת טיפול וקבוצת ביקורת. השימוש במערכים אלה נפוץ כאשר לא ניתן או שיש קושי לבצע הקצאה אקראית מסיבות שונות. במקום זאת, נעשה שימוש בטכניקות אחרות ליצירת קבוצת ההשוואה. היעדר ההקצאה האקראית מפחית את התוקף הפנימי של מערך המחקר (מידת הביטחון כי ההתערבות היא שהביאה לתוצאות שנמדדו ולא הסברים מתחרים) בשל האיומים האפשריים עליו, כגון הבדלים שיטתיים בין קבוצת הטיפול וההשוואה אשר גורמים להבדל בתוצאה בין הקבוצות.

בשל כך, במערכים מסוג זה לרוב יעשה שימוש בשיטות שונות על מנת לנסות להתמודד עם האיומים על התוקף הפנימי. ככל שניסיונות אלה אפקטיביים יותר, כך גדלה היכולת להסיק ברמת דיוק גבוהה מה הייתה ההשפעה של ההתערבות על קהל היעד שעליו היא נועדה להשפיע. כלומר, מה מידת המועילות (אפקטיביות) של ההתערבות.

בדומה למערך מחקר ניסויי, גם מערכים דמוי ניסויים מתמקדים בהוכחת קשר סיבתי בין התערבות לתוצאותיה. אך, בפני עצמם הם ייתנו מענה מוגבל בלבד לשאלות הערכה חשובות נוספות כגון מהו המנגנון הסיבתי (מדוע ההתערבות מביאה לתוצאות)? מהן הנסיבות שבהן ההתערבות מביאה לתוצאות? האם יש להתערבות תוצאות בלתי צפויות ומה הן? האם ההתערבות מיושמת היטב וכיצד ניתן לשפר את יישומה ועוד.  

כמו כן, מערכי מחקר דמוי ניסויים פחות מתאימים לבחינה של התערבויות שנמצאות בשלבי עיצוב ופיתוח שכן הם מצריכים יציבות לאורך זמן בהפעלת ההתערבות על מנת להגיע לממצאים תקפים. הם גם פחות מתאימים לבחינה של התערבויות מורכבות, מרובות ממדים וקונטקסטואליות שכן פעמים רבות אלו לא תואמות למאפיינים הניסויים כמו הצורך בבקרה ובבידוד של המשתנים והגדרה שלהם מראש.

ניסויים טבעיים הם ניסויים שבהם החוקר אינו שולט בהפעלת המניפולציה המחקרית אלא רק מבצע את המדידה של המשתנים במערכת הנחקרת. הפעלת ההתערבות מתרחשת במקרים אלה "באופן טבעי" ולא כחלק ממערך המחקר והחוקר מנצל את ההזדמנות שנוצרה. בתנאים אלה מנסה החוקר לאסוף נתונים מן המערכת באופן שיאפשר לבחון את ההשפעה של ההתערבות על אוכלוסיית היעד.

דוגמה למצב זה היא מדיניות ממשלתית שמופעלת בהדרגה בשל חוסר בתקציב. תחילה היא מופעלת במספר ערים ורק לאחר תקופה היא מופעלת בערים דומות נוספות. הבחירה באילו ערים תופעל המדיניות כבר בשלב הראשון נעשית באופן אקראי. חוקר שמבקש להעריך את השפעת שינוי המדיניות על אוכלוסיית היעד יכול לנצל מצב זה של הפעלה הדרגתית (אשר קרה באופן טבעי) ולהשוות בין הערים שבהן הופעלה המדיניות לבין הערים שבהן עדיין לא הופעלה המדיניות. זאת תוך שימוש במערכי מחקר מתאימים.

מכיוון שניסויים טבעיים מתרחשים בסביבה לא מבוקרת, לרוב קיימים איומים משמעותיים על התוקף הפנימי שלהם. לכן, יש לנסות לתת מענה מתודולוגי לאיומים אלה על מנת שאפשר יהיה להסיק ברמת דיוק טובה מה הייתה ההשפעה של ההתערבות על קהל היעד שעליו היא נועדה להשפיע.  
לעומת זאת, משום שהמחקר נעשה בתנאים טבעיים, התוקף החיצוני (היכולת להכליל את ממצאי המחקר על אוכלוסיות, מצבים וזמנים שונים) של מחקרים מסוג זה בדרך כלל גבוה.