.jpg)
.png)
בנק מדדים - רווחה
מדדי בדידות
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את תחושת הבדידות של הפרט, היקפה ותדירותה. "ההגדרה הרווחת של בדידות היא 'פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל' (Russel et al, 1980). חשוב להבחין בין בדידות לבין בידוד חברתי - בידוד חברתי מתייחס לכמות האובייקטיבית של קשרים חברתיים בהם האדם מעורב, בעוד שבדידות משקפת את הבידוד החברתי הנתפס על ידי האדם עצמו (Masi et al, 2011)". מתוך אתר בטיפולנט.
הופיעו במחקרים כ: בדידות, תחושת בדידות, התגברות על בדידות.
שיטות מדידה: לרוב נמדד על ידי שימוש בדיווח עצמי על תחושת בדידות, ללא שימוש בשאלונים מתוקפים. במחקר אחד נמדד בראיון אישי בלתי מובנה, ובמחקר אחר באמצעות שאלון דיווח עצמי מתוקף (ראו פירוט להלן).
המדידה מתבצעת לרוב לפני ואחרי ההתערבות. ברוב המחקרים בוצעה השוואה בין קבוצת הטיפול לקבוצת השוואה / ביקורת, או בין קבוצת הטיפול לבין האוכלוסייה הכללית.
דוגמאות לכלי מדידה:
דיווח עצמי על תחושת בדידות: ברוב המחקרים נמדדת על ידי תכיפות התחושה של בדידות/ מס מפגשים חברתיים שהאדם נוכח בהם/ תחושה סובייקטיבית של בדידות (עד כמה אני מרגיש בודד על פני סקאלה).
שאלון דיווח עצמי מתוקף: Hughes, Waite, Hawkley & Cacioppo, 2004, נעשה בו שימוש ב"מחקר להערכת "הגראז'"- החממה ללימודי אמנויות, ותרומתה לרווחתם ותפקודם של אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים (2019)".
ראיון אישי בלתי מובנה: נעשה בו שימוש במחקר "תכנית הקול השקט – מחקר הערכה (2020)"
שכיחות: הופיעו ב־10 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי מסוגלות, ביטחון וערך עצמי
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת תפיסות פנימיות של האדם כלפי עצמו ערכו יכולותיו. היא כוללת היבטים רחבים של ביטחון, ערך וקבלה עצמית, לצד היבטים ממוקדים יותר של מסוגלות עצמית בתחומים שונים (תעסוקתית, הורית, טיפולית) ותחושות ביטחון בקבלת החלטות ובניהול הטיפול.
מסוגלות עצמית (Self-Efficacy), הנקראת גם יעילות עצמית וחוללות עצמית, היא האמונה של אדם ביכולתו להשיג תוצאה מסוימת. המושג פותח על ידי אלברט בנדורה ב-1977. מתוך אתר בטיפולנט. ביטחון עצמי הוא "אמונתו של אדם ביכולתו להצליח במעשיו או בצדקת דרכו או בנכונות החלטותיו". מעבר למשמעות המילונית, מדובר בתכונה מורכבת ודינמית, הנבנית ומתפתחת לאורך החיים מתוך חוויות הצלחה וכישלון, פידבקים מהסביבה והקשרים חברתיים־תרבותיים, ויכולה להשתנות בין תחומים ומצבים שונים. מתוך אתר בטיפולנט.
הופיעו במחקרים כ: הערכה או ערך עצמי, ביטחון עצמי (כולל ביטחון בקבלת החלטות ובניהול הטיפול), קבלה עצמית, חוללות עצמית, מסוגלות עצמית כללית או ממוקדת (תעסוקתית, הורית, טיפולית).
שיטות מדידה: לרוב נמדד על ידי שימוש בדיווח עצמי, ללא שימוש בשאלונים מתוקפים. במחקר אחד נעשה שימוש בשאלון דיווח עצמי מתוקף (ראו פירוט להלן).
המדידה מתבצעת לרוב לפני ואחרי ההתערבות. במחקרים רבים בוצעה השוואה בין קבוצת הטיפול לקבוצת השוואה / ביקורת.
דוגמה לכלי מדידה:
שאלון חוללות עצמית: (General Self-Efficacy Scale (GSE, נעשה בו שימוש במחקר "עתיד בטוח לצעירים - תכנית תעסוקה לצעירים בגילאי 20-35 עם ליקויי למידה והפרעות קשב".
שכיחות: הופיעו ב־14 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי תוצאה רווחים בתחום הרווחה:
בעמוד זה מוצגים מדדי התוצאה הנפוצים במחקרי ההערכה בתחום הרווחה משנת 2014, כפי שזוהו מתוך ניתוח שיטתי של המחקרים הכלולים באתר.
לכל קבוצת מדדים מובאת הגדרה קצרה, מידע על שיטות המדידה שהופיעו במחקרים, וכן דוגמאות למחקרים או לכלים שנעשה בהם שימוש בפועל.
המטרה: לחסוך זמן חיפוש אודות מדדים שנבחנו במחקרי הערכה בשנים האחרונות, ולסייע בבחירה מושכלת של מדדים.
רווחה אישית ומוגנות
מערכת תמיכה
מדדי קשרים חברתיים
הגדרה: קבוצת מדדים זו מתייחסת למצב ואיכות הקשרים החברתיים של הפרט וליכולותיו החברתיות, כולל יצירת ושימור קשרים, איכות ותדירות האינטראקציות, רשתות תמיכה, הסתגלות ומיומנויות חברתיות, כולל היבטים של קשיים או אינטראקציות שליליות.
הופיעו במחקרים כ: קשרים חברתיים, יצירת קשרים חברתיים, הרחבת קשרים חברתיים, תפקוד חברתי־רגשי, תמיכה חברתית, שייכות ומוערבות חברתית, המשכיות קשרים לטווח ארוך, יחסי גומלין חברתיים, לכידות חברתית, קשרים טובים, איכות הקשרים, התנהגות חברתית, רשת חברתית, קשיים חברתיים.
שיטות מדידה: לרוב נעשה שימוש בדיווח עצמי של המשתתפים, ולעיתים גם של צוות מקצועי ובני משפחה. הדיווח התמקד ביצירת קשרים חברתיים, בתדירות ובאיכות הקשרים. אופן המדידה השתנה בין המחקרים, אך ברובם נעשה שימוש בסקאלות שבחנו תדירות מפגשים ושיחות טלפון כמדד לקשר החברתי. בחלק מהמחקרים הדיווח התייחס גם למידת הקרבה שחשים לחברים ולקשרים שנוצרו בין משתתפי התכנית.
במחקר אחד נעשה שימוש בשאלון איכות חיים מתוקף בו נכללו שאלות הנוגעות לקשרים חברתיים (ראו פירוט להלן).
ברוב המחקרים בוצעה המדידה לאחר ההתערבות, ובחלק קטן – לפני ואחריה.
דוגמה לכלי מדידה:
שאלון איכות חיים מתוקף: Questionnaire Life of Quality, Schalock & Keith, 1993. השאלון כולל 40 פריטים בארבעה תחומים, 10 שאלות בכל תחום (שביעות רצון, יכולת/יצרנות, כוח/עצמאות, שייכות חברתית/הכללה קהילתית), המענה בסולם לייקרט של 1-3. השאלון מופיע במלואו במחקר "תרומתה של תכנית התערבות המבוססת על "מעגל ההפנמה" להתמודדות עם אלימות מילולית ולשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים במסגרות דיור חוץ ביתיות (2020)"
שכיחות: הופיעו ב־16 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי קשרים משפחתיים ותפקוד הורי
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את איכות וחוזק הקשרים בתוך המשפחה ואת יציבות התא המשפחתי, עם דגש על קשרי הורה-ילד. היא כוללת מדדים לשיפור איכות הקשר ההורי, תפקוד ההורים והיענות לצרכים הרגשיים של הילדים, מצב הקשר עם משפחות ביולוגיות או מאמצות, שמירה על קשרים משמעותיים לאורך זמן, והיבטים של יציבות משפחתית ותמיכה הדדית.
הופיעו במחקרים כ: קשרים משפחתיים, יציבות התא המשפחתי, הקשר בין הילד להוריו, יחסים עם ההורים, תפקוד הורי, טיפול הורי בילדים: התייחסות לצרכים הרגשיים של הילד, שיפור בטיב מערכת היחסים הדיאדית.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי של הצוות המקצועי ושל המשתתפים. הדיווח העצמי כלל התייחסות לתדירות המפגשים ושיחות הטלפון (על פני סקאלה), לסיפוק הצרכים הרגשיים ביחסים שבין ההורה לילד, וכן לעצם קיומו של הקשר.
במחקר אחד נעשה שימוש בראיון חצי מובנה (ראו כאן) ובמחקר נוסף נעשה שימוש בחקר מקרה (ראו כאן), אשר התמקדו בעיקר בקשיים במערכות היחסים ובהמשכיות הקשר לאחר התמודדות עם אתגרים.
במרבית המחקרים המדידה בוצעה לפני ואחרי ההתערבות, ובחלקם רק לאחריה.
שכיחות: הופיעו ב־12 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי מצב ותפקוד תעסוקתי
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את השתלבות הפרט בשוק העבודה ומצבו התעסוקתי. המדדים משקפים יכולות והישגים, כמו מציאת עבודה מיומנויות, השמה, התמדה וקידום, לצד חוויות, כגון, אתגרים בהשתלבות ובקידום וציפיות לעתיד מקצועי.
הופיעו במחקרים כ: שיעור תעסוקה, מציאת עבודה, מצב וסטטוס תעסוקתי, קידום בתעסוקה, מיומנויות חיפוש עבודה, השמה והתמדה בעבודה, קשיים בקידום ובהשתלבות בעבודה, ציפיות תעסוקתיות לעתיד ותפיסת קידום בתעסוקה.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים בקבוצה זו נעשה שימוש בדיווח עצמי של משתתפי התכנית ולעיתים גם של אנשי מקצוע (כגון עובדים סוציאליים), לצורך הערכת מציאת עבודה, קשיים בהשתלבות, קידום או ציפיות תעסוקתיות לעתיד.
לעיתים תוך השוואה לאוכלוסייה הכללית.
בנוסף, ב-4 מחקרים נעשה שימוש בנתונים מנהליים מגופים ממשלתיים ומוסדיים, המוסד לביטוח לאומי, צה"ל ושירות התעסוקה, לצורך מדידה של סטטוס תעסוקתי, הכנסה, זכאות לקצבאות, ורציפות תעסוקה לאורך זמן. לינקים למחקרים בהם נעשה שימשו במידע מנהלי: מתחברים לנוער בחופים, המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות (מקא"ם), עתיד בטוח לצעירים , סביבה תומכת לאנשים עם מש"ה בקהילה.
במחקר אחד נעשה שימוש בראיון חצי מובנה עם הצוות המקצועי, שנועד לבדוק את התרשמותם בנוגע לקידום תעסוקתי של משתתפי התוכנית (ראו כאן). במחקר נוסף נעשה שימוש בראיון מובנה עם משתתפי התכנית, שהתמקד במצבם התעסוקתי העכשווי ובבחירה בלימודים מקצועיים בעקבות ההשתתפות בתכנית (ראו כאן).
המדידה התבצעה ברוב המחקרים לפני ואחרי ההתערבות. בארבעה מחקרים בוצעה גם השוואה בין קבוצת הטיפול לבין קבוצת השוואה או האוכלוסייה הכללית.
שכיחות: הופיעו ב־10 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי שילוב בשגרה
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את השתלבותו של הפרט בחיי היומיום והקהילה, לאחר תקופות שיקום או השתייכות למסגרת טיפולית/חינוכית. המדדים מתמקדים במעברים אל חיים עצמאיים ויציבים, וכוללים תחומים כמו ניהול שגרת חיים, השתלבות בלימודים ובשירות צבאי או לאומי. הקבוצה כוללת גם מדדים תעסוקתיים, כאשר אלו נבחנים בהקשר של מעבר מתכנית שיקומית או תומכת או מבטאים תהליך של מעבר והתבססות בשגרה.
הופיעו במחקרים כ: מעבר או יציאה לחיים עצמאיים, השתלבות בחיים האזרחיים, השתלבות בשירות צבאי, השתלבות בשירות לאומי, השתלבות בלימודים גבוהים ובשוק העבודה, שילוב בתעסוקה או בעבודה, השתלבות בעולם או בעיסוק נורמטיבי, שגרת חיים מספקת.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי בוצעו ראיונות עם משתתפי התכנית רכזי התכנית או עם מנהליה.
המשתתפים נשאלו בראיונות על מידת מוכנותם לחיים עצמאיים ועל תחושתם בנוגע ליכולת לקיים שגרת חיים מספקת. אנשי הצוות נשאלו בעיקר על השתלבות המשתתפים בעבודה.
הדיווח העצמי של מנהלי התכניות כלל תשובה בינארית לשאלה האם המשתתפים השתלבו בלימודים גבוהים ובשוק העבודה.
במחקר אחד נעשה שימוש במידע ממקורות מנהליים. המידע המנהלי כלל נתונים על הכנסה מעבודה, תלות בקצבאות (מתוך מאגרי ביטוח לאומי), וכן נתוני שירות צבאי שהתקבלו מצה"ל והתייחסו להשלמת שירות מלא (ראו כאן). זהו המחקר היחיד בו נעשתה השוואה בין קבוצת הטיפול לאוכלוסייה הכללית.
המדידה מתבצעת לרוב אחרי ההתערבות וללא קבוצת השוואה.
שכיחות: הופיעו ב־9 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי חשיפה להתנהגויות סיכון, התמכרויות ואלימות
הגדרה: קבוצת מדדים זו מתייחסת לחשיפה של משתתפים (בני נוער, ילדים ומבוגרים) להתנהגויות סיכוניות ולאלימות בסביבתם, כולל אלימות בתוך המשפחה (מילולית, פיזית, רגשית, מינית, מצד הורה או בן זוג), חשיפה להורה מכור או לשימוש בסמים/אלכוהול בסביבתם הקרובה, ועדות לאלימות בבית או ברחוב. המדד כולל עדות להתנהגויות אלה וקורבנות לאלימות, אך לא מתייחס לביצוע ההתנהגויות הללו בעצמם.
הופיעו במחקרים כ: היפגעות מאלימות מילולית, נפשית או רגשית, פגיעות מאלימות מינית, חשד לאלימות על כל היבטיה, היפגעות בילדות בתוך המשפחה, עדות לפגיעה באחר במשפחה, חשיפה לאלימות ולעבריינות, תפקוד ההורה כמבוגר, ועוד.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים השתמשו בדיווח עצמי של המשתתפים ו/או של אנשי מקצוע. מחקר אחד השתמש בנתונים מנהליים על שיעור הילדים ובני הנוער המטופלים בגין חשיפה לאלימות (ראו כאן). בשל רגישות הנתונים במחקר אחד (ראו כאן) נערכה השוואה בין דיווח העובדים לדיווח מקבלי השירות על אלימות במשפחה על מנת להבין פערים בדיווח עצמי.
מרבית ההערכות אספו נתונים בתחילת ההתערבות ובסיומה, ולעתים גם בנקודת מעקב נוספת לאחר סיום ההתערבות כדי לבחון השפעות ארוכות טווח. מחקר אחד (ראו כאן) השתמש במערך ניסויי עם הקצאה אקראית.
דוגמאות לכלי מדידה: עבור אחד המחקרים (הערכת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון 360 (2015)) גובשה רשימה של 17 מדדי סיכון עם אינדיקטורים ספציפיים לצורך ההערכה (לקריאה נוספת: עמוד 52 בדו"ח). במחקר אחר (ראו כאן) נעשה שימוש בכלי מדידה המבוסס על ה-Conflict Tactics Scale (CTS) האמריקאי וה-Violence Against Women Survey (VAWS) הקנדי למדידה של אלימות זוגית.
שכיחות: הופיע ב-10 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי רכישת ידע ומיומנויות
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את הידע והמיומנויות שרכשו המשתתפים במסגרת התוכנית, לרבות מיומנויות קוגניטיביות (כגון שפה, מחשוב או הכרת נהלים) ומיומנויות רכות (כגון כישורי חיים, תקשורת בין־אישית או מיומנויות רגשיות). הקבוצה כוללת גם רכישת מיומנויות רגשיות ותפקודיות, כמו ויסות רגשי וסנגור עצמי, כאשר הן נלמדות במסגרת תהליכים שיקומיים-חינוכיים.
הופיעו במחקרים כ: היכרות עם מדיניות ונהלים, כישורי חיים, שליטה במחשב ובאינטרנט, הרחבת ידע בתחומים שונים, מיומנות בשפה העברית, מיומנות בביצוע מטלות, רכישת מיומנויות רכות, מיומנויות לא קוגניטיביות, למידת הכלי סנגור עצמי, כלים לוויסות רגשי.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים נעשה שימוש בשאלונים מובנים (סגורים) אשר מולאו על ידי משתתפי התכניות ולעיתים גם על ידי אנשי מקצוע. השאלונים נועדו להעריך את רמת השליטה במיומנויות חדשות, את הרחבת הידע, את השימוש בכלים חדשים שנרכשו ואת כישורי החיים שהוקנו בתכנית.
במחקר אחד נעשה שימוש בראיונות חצי מובנים עם צוותי התכנית, שנועדו להעריך את מידת התרומה של המסגרת הרגשית והחינוכית לרכישת כישורים אישיים וחברתיים בקרב בני נוער (ראו כאן), במחקר נוסף נעשה שימוש בשאלון פתוח במטרה לבדוק שינוי אישי שנבע מהתכנית (ראו כאן).
במרבית המחקרים המדידה התבצעה לפני ואחרי ההתערבות, ובחלקם רק לאחר סיום הפעילות. המדידה בוצעה ללא קבוצת השוואה.
שכיחות: הופיעו ב־9 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי רווחה כלכלית
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את היציבות והרווחה הכלכלית של הפרט או משק הבית. היא כוללת מדדים ישירים של הכנסה, שכר, הוצאות ומאזן חודשי, לצד מדדים על קצבאות, ביטחון תזונתי ורמת חיים. בנוסף, נכללים גם מדדים עקיפים יותר כגון מודעות או התנהלות כלכלית ובעלות על נכסים שנמדדו במחקרים כמרכיבים המשפיעים על הרווחה הכלכלית.
הופיעו במחקרים כ: ירידה בהוצאה נטו של משק הבית, שיפור בהכנסה נטו, שיפור במאזן החודשי, רמת הכנסה, שינוי בשכר, שיעור עמידה ביעדים לשיפור בשכר, שינוי בהכנסות, שינוי בקצבאות (אבטלה/נכות), שיעור מקבלי גמלאות (הבטחת הכנסה, מזונות), רמת ביטחון תזונתי, רמת חיים של המשפחות, מודעות כלכלית, התנהלות כלכלית, בעלות על רכב ודירה.
שיטות מדידה: במרבית המחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי של משתתפי התכניות, בעיקר לצורך הערכת מודעות והתנהלות כלכלית או מאזן חודשי של משק הבית ובעלות של רכב או דירה.
בנוסף, ב-4 מחקרים נעשה שימוש בנתונים מנהליים מהמוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים וצה"ל, לצורך בחינת רמת הכנסה, קצבאות והבטחת הכנסה, זכאות לגמלאות ושינויים בהכנסה. לינקים למחקרים בהם נעשה שימשו במידע מנהלי: המרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות (מקא"ם), מענק העבודה – דוח מעקב, השפעת התכנית "מעגלי תעסוקה", תעסוקה לרווחה.
במחקר אחד נעשה שימוש בשאלון מובנה ייעודי לביטחון תזונתי (ראו כאן). במחקר אחר נעשה שימוש בשאלונים על מודעות והתנהלות כלכלית (ראו כאן). במחקר נוסף נעשה שימוש בסיפורי מקרה לצורך הערכת השפעות ברמת משק הבית (ראו כאן).
ברוב המחקרים המדידה התבצעה לפני ואחרי ההתערבות, ובחלקם בוצעה השוואה בין קבוצת הטיפול לבין קבוצת ביקורת או האוכלוסייה הכללית.
שכיחות: הופיעו ב־9 מחקרים החל משנת 2014.
תפקוד עצמאי