.jpg)
.png)
בנק מדדים - תעסוקה
מדדי מסוגלות ומיומנויות תעסוקתיות
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת שלושה ממדים הנדרשים בעולם העבודה: מסוגלות וחוללות עצמית, ביטחון וערך עצמי, ומיומנויות וכלים תעסוקתיים.
הופיעו במחקרים כ: התמדה והשקעת מאמץ, יוזמה, היכולת של הפונים לפעול למען עצמם, עמדה פרו-אקטיבית, חוללות עצמית, מסוגלות, ערך עצמי, שיפור/הגברת הביטחון העצמי, רכישת ידע ומיומנות, מיומנויות תעסוקתיות, שיפור במיומנות רכה, תרומת הכלים והמיומנויות.
שיטות מדידה: בכל המחקרים בהם שיטת המדידה צוינה במפורש, נעשה שימוש בשאלונים או ריאיונות טלפוניים, כך שהמדדים השונים נמדדו בדיווח עצמי של המשתתפים בתוכניות ההתערבות השונות.
בשישה מחקרים המדידה נערכה לפני ואחרי ההתערבות. בשני מחקרים מתוך ה-6, נערכה גם מדידה שלישית, תקופה מוגדרת לאחר סיום ההתערבות, כמעקב. במחקר אחד המדידה חזרה באופן תקופתי במסגרת תכנית מתמשכת. בארבעה מחקרים המדידה נערכה בנקודת זמן אחת בסיום ההתערבות. בארבעה מחקרים נוספים מועדי המדידה ביחס להתערבות לא צוינו במפורש.
מערך ההשוואה החזק ביותר בקבוצת מדדים זו הוא מערך ניסויי עם הקצאה אקראית לקבוצת טיפול וביקורת, וניתוח רגרסיות SUR (כאן). בשישה מחקרים אחרים, נעשו מבחני מובהקות לבחינת השינויים במדד, תוך-נבדק או בין המשתתפים לקבוצת השוואה שאינה בהקצאה אקראית. ביתר המחקרים, השינויים במדד הוצגו באופן תיאורי.
כלי מדידה מתוקפים: ישנם שלושה כלי מדידה מתוקפים בהם נעשה שימוש בקטגוריה זו: שניים למדידת חוללות עצמית - General Self Efficacy Scale של שרר ועמיתים, 1982 (כאן, וכאן), ו-New Self Efficacy Scale של חן ועמיתים, 2001 (כאן) - ואחד למדידת הערכה עצמית - Self-Esteem Scale של רוזנברג, 1979 (כאן).
שכיחות: הופיעו ב-15 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי תוצאה רווחים בתחום התעסוקה:
בעמוד זה מוצגים מדדי התוצאה הנפוצים במחקרי ההערכה בתחום התעסוקה משנת 2014, כפי שזוהו מתוך ניתוח שיטתי של המחקרים הכלולים באתר.
לכל קבוצת מדדים מובאת הגדרה קצרה, מידע על שיטות המדידה שהופיעו במחקרים, וכן דוגמאות למחקרים או לכלים שנעשה בהם שימוש בפועל.
המטרה: לחסוך זמן חיפוש אודות מדדים שנבחנו במחקרי הערכה בשנים האחרונות, ולסייע בבחירה מושכלת של מדדים.
מדדי הכנסה ושכר מתעסוקה
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את רמת ההשתכרות של משתתפי התוכנית ואת השינויים בה. היא כוללת מדדים העוסקים בשינוי בשכר או בהכנסה, פערי שכר בין אוכלוסיות, גובה ההכנסה או השכר, הכנסה או שכר תקופתיים, הכנסות התא המשפחתי, והכנסות עסק.
הופיעו במחקרים כ: הגדילו את שכרם החודשי או השעתי, אחוז הגידול הריאלי, השינוי הממוצע בהכנסה, השינוי הממוצע בשכר, שכר גבוה יותר, גמול כספי גבוה יותר, שיפור במצב כלכלי, שיפור בשכר, שכר המשתתפות לעומת הממוצע בתפקידים מקבילים, פערי שכר, גובה שכר ברוטו, הכנסה, ממוצע שכר, רמת שכר, שכר ותנאים בעבודה, הכנסה ממוצעת מעבודה עסקית, הכנסה מצטברת, שכר שנתי, שכר לשעה, הכנסה חודשית מעבודה, שכר חודשי, שכר לחודש עבודה, סה"כ הכנסה חודשית מעבודה וקצבאות, שכר שכירים חודשי חציוני וממוצע, שכר ממוצע, ההכנסה המשפחתית השנתית ברוטו של שני בני הזוג, שכר האם, שכר המשפחות, הכנסות בעל העסק, מחזור ההכנסות, רווחיות העסק.
שיטות מדידה: ב-15 מחקרים נעשה שימוש במדידה המבוססת על דיווח עצמי, באמצעות שאלונים, סקרים, ראיונות טלפוניים או ראיונות עם משתתפים, הוריהם או קבוצות השוואה. ב-10 מחקרים נעשה שימוש בנתונים ומסמכים מנהליים, ובהם נתוני רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, הלמ״ס, קובצי שכירים ועצמאים, נתוני שכר ונתוני סקר כוח אדם. בחלק מן המחקרים אותו מחקר כלל יותר ממקור מדידה אחד.
ב-13 מחקרים המדידה בוצעה בפרק זמן מוגדר לאחר תוכנית ההתערבות, לרוב בטווח של כשנה עד שנה וחצי. ב-8 מחקרים המדידה התבססה על נתונים רב-שנתיים. במחקר אחד (כאן) חושב אחוז הגידול הריאלי בהכנסות לאורך חמש שנים.
ב-8 מחקרים נעשה שימוש במערך ניסויי או דמוי-ניסויי. בולטים לטובה שני מחקרים שונים על תוכנית "מעגלי תעסוקה" (כאן-2016 וכאן-2018), שהשתמשו במערך ניסויי עם הקצאה אקראית לקבוצת טיפול וביקורת. מחקר נוסף (כאן) כלל השוואה בין קבוצת טיפול לקבוצת ביקורת באמצעות אמידת רגרסיה, משתני בקרה ואפקטים קבועים, אך ללא הקצאה אקראית. 4 מחקרים השתמשו בשיטת הפרש-הפרשים (Difference-in-Differences). אחד מהמחקרים האלה, של תוכנית 'קידום לעובדים בשכר נמוך מתמשך' השתמש גם ב-Propensity Score Matching וב-Nearest Neighbor Matching, תוך זיווג משתתפים לבעלי מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית. מחקר נוסף (כאן) השתמש ב-Nearest Neighbor Matching תוך פיקוח על מאפייני רקע. ביתר המחקרים ההשוואות הן תיאוריות, ללא קבוצת השוואה או ביקורת, או שלא צוין במפורש מערך השוואה.
שכיחות: הופיעו ב-24 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי שביעות רצון מהעבודה
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את שביעות הרצון, הסיפוק וההערכה הסובייקטיבית של משתתפי התוכניות ביחס לעבודתם, למקום העבודה ולעיסוקם. הקבוצה כוללת מדדים חיוביים כמו שביעות רצון, הלימת העבודה לציפיות ותחושת סיפוק, וגם מדדים הופכיים כמו שחיקה ורצון לעזוב את מקום העבודה.
הופיעו במחקרים כ: שביעות רצון, שביעות רצון ממרכיבי העבודה, שביעות רצון ממקום העבודה, שביעות רצון כללית מהעבודה, שביעות רצון ההורים מעיסוק ילדם, שיפור בשביעות רצון, תחושת סיפוק, שיפור בהיבט הסובייקטיבי, מידת ההלימה של העבודה לציפיות, עמדות כלפי עיסוק המטפל/ת, ורצון לעזוב את מקום העבודה.
שיטת מדידה: בכל 15 המחקרים בקבוצה זו נעשה שימוש בדיווח עצמי באמצעות שאלונים מובנים, סקרים טלפוניים וראיונות עם המשתתפים, עם מטפלים או עם הורים. במחקר אחד (כאן) שולבו בראיונות גם תצפיות מובנות.
ב-11 מחקרים המדידה נערכה בנקודת זמן אחת, לרוב בטווח של כשלושה חודשים עד שנתיים לאחר ההתערבות או ההצטרפות לתוכנית. ב-3 מחקרים נעשתה מדידה בשני מועדים או בהשוואת לפני-אחרי. במחקר אחד המדידה חזרה באופן תקופתי — עם סיום ההכשרה, אחרי שישה חודשים ולאחר מכן אחת לשנה עד סיום המחקר.
המערך החזק ביותר בקבוצת מדדים זו הוא מערך ניסויי עם הקצאה אקראית לקבוצת טיפול וביקורת, ששימש את הערכת תוכנית מעגלי תעסוקה (כאן), שבה נבחנה שביעות הרצון התעסוקתית. מחקר אחד (כאן) זיווג משתתפים לבעלי מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית ובחן מובהקות במבחן χ². מספר מחקרים כללו קבוצת השוואה לא-אקראית. ביתר המחקרים שביעות הרצון דווחה באופן תיאורי.
בשני מחקרים נעשה שימוש בכלים מתוקפים. במחקר אחד (כאן) נעשה שימוש בשאלון השחיקה של Maslach (MBI), שתורגם לעברית. במחקר נוסף (כאן) נעשה שימוש בשאלון שביעות הרצון מהעבודה של Egan, Tsui & O'Reilly (1992).
שכיחות: הופיעו ב-15 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי התמדה ויציבות תעסוקתית
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את ההתמדה של משתתפי התוכניות בתעסוקה יציבה לאורך זמן. ברוב המחקרים המדד נבחן ביחס לתוכנית ההתערבות, כלומר בחן את ההישארות והיציבות בעבודה לאחר ההשתתפות בתוכנית ההתערבות. הקבוצה כוללת מדדים חיוביים כמו הישארות בעבודה או אצל אותו מעסיק לאורך זמן, וגם מדדים הופכיים כמו הפסקת עבודה וסיבותיה, מספר משרות או מעסיקים בתקופה נתונה, ועוד.
הופיעו במחקרים כ: התמדה בעבודה, התמדה, מצב תעסוקתי כשנה וחצי לאחר הכניסה לתכנית, שיעורי מועסקים לאחר שנה, הפסקת עבודה וסיבותיה, סיבות להפסקת או החלפת עבודה, יציאה מהעבודה במשך שנה לפחות, החלפת מעסיקים בשנה הראשונה, חזרה לאותו מעסיק, המשך עבודה בחמש השנים הבאות, מספר העבודות בתקופה נתונה, מספר חודשי העבודה בשנה, מספר משרות השכיר בשנה, אחוזי משרה שנה לאחר התוכנית, שרידות עסקים.
שיטות מדידה: ב-11 מחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי, באמצעות שאלונים או ראיונות טלפוניים. ב-7 מחקרים נעשה שימוש בנתונים מנהליים, בהם נתוני המוסד לביטוח לאומי, קובצי השכירים והעצמאים של רשות המסים, מערכת המידע המנהלית של ג'וינט ישראל-תבת ודיווחי שכר.
ב-8 מחקרים המדידה נערכה בנקודת זמן אחת בטווח של עד שנתיים לאחר ההתערבות. ב-3 מחקרים המדידה נערכה בכמה נקודות זמן או חזרה באופן תקופתי לאורך התוכנית. 7 מחקרים המבוססים על נתונים מנהליים השתמשו בנתונים תקופתיים, למשל במחקר הורדת גיל הפטור משירות צבאי לגברים חרדים והשפעתה על היצע עבודתם ועל משתני תוצאה נוספים (2021) נעשה שימוש בנתוני רשות המסים בשנים 2008-2018.
בקבוצת מדדים זו המערכים החזקים ביותר הם דמויי-ניסוי: 3 מחקרים השתמשו בשיטת הפרש-ההפרשים (כאן, כאן וכאן). האחרון שבהם השתמש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות נוספות - PSM, NNM, ובקרה על מאפיינים אישיים. מחקרים נוספים כללו קבוצת השוואה לא-אקראית או השוואת לפני-אחרי. ביתר המחקרים הנתונים הוצגו באופן תיאורי בלבד.
שכיחות: הופיעו ב-18 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי שיעור התעסוקה
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את שיעור השילוב, ההשמה או המעבר לתעסוקה בעקבות ההשתתפות בתוכניות ההתערבות המוערכות במחקרים.
הופיעו במחקרים כ: שיעור התעסוקה, שיעור מועסקים/ות, אחוזי תעסוקה, גידול בשיעורי התעסוקה, תעסוקה במועד מילוי השאלון, מספר המשולבים בתעסוקה, שיעורי המושמים במהלך שנה מההצטרפות, מצאו עבודה, התחילו עבודה חדשה, מעבר מאבטלה לתעסוקה, שיעור מועסקות במקצוע הנלמד, שיעור המועסקות במשרה מלאה.
ב-10 מחקרים המדידה נערכה בנקודת זמן אחת בטווח של עד שנתיים לאחר ההתערבות. ב-5 מחקרים נעשה מעקב חוזר בכמה נקודות זמן או בהשוואת לפני-אחרי. ב-8 מחקרים, המבוססים על נתונים מנהליים או סקרי כוח אדם, המדידה התבססה על נתונים רב-שנתיים המשתרעים על פני מספר שנים ועד שני עשורים (למשל 2000–2019). במחקר אחד מועדי המדידה לא צוינו במפורש.
שיטות מדידה: ב-15 מחקרים נעשה שימוש בדיווח עצמי באמצעות סקרים או ראיונות טלפוניים עם המשתתפים או עם הוריהם. ב-7 מחקרים נעשה שימוש בנתונים ומסמכים מנהליים, ובהם נתוני רשות המסים, קובצי השכירים והעצמאים, בסיס הנתונים של שירות התעסוקה ומערכת המידע המנהלית של ג'וינט ישראל-תבת. בחלק מן המחקרים אותו מחקר כלל יותר ממקור מדידה אחד.
המערך החזק ביותר בקבוצת מדדים זו הוא מערך ניסויי עם הקצאה אקראית לקבוצת טיפול וביקורת, ששימש את דו"ח הביניים והדו"ח הסופי של הערכת תוכנית מעגלי תעסוקה (כאן וכאן). חמישה מחקרים השתמשו בשיטת הפרש-ההפרשים לאמידת השפעת רפורמות או תוכניות. מחקרים נוספים בנו קבוצת השוואה בשיטות זיווג — למשל זיווג לפי ציוני היתכנות (PSM) (כאן), וזיווג משתתפים לבעלי מאפיינים דומים שלא השתתפו בתכנית (כאן). חלק מן המחקרים בחנו את השינוי באמצעות רגרסיה או מבחני מובהקות ללא הקצאה אקראית, וביתר המחקרים שיעור התעסוקה תואר באופן תיאורי או בהשוואת לפני-אחרי, ללא קבוצת ביקורת.
שכיחות: הופיעו ב־24 מחקרים החל משנת 2014.
מדדי קשרים מקצועיים וחברתיים
הגדרה: קבוצת מדדים זו בוחנת את הקשרים החברתיים והמקצועיים של משתתפי התוכניות ואת השינויים בהם. ברוב המחקרים בוחן יצירת קשרים, חיזוקם או שימורם בעקבות ההשתתפות בתוכנית התערבות תעסוקתית. הקבוצה כוללת מדדים של יצירת קשרים ורישות (תוך-מגזריים ובין-מגזריים), קשר עם אנשים ואיכות הקשר בעבודה ומחוצה לה, השתתפות חברתית ותחושת שייכות לקהילה, והיווצרות שפה מקצועית משותפת.
הופיע במחקרים כ: יצירת קשרים, רישות, פיתוח קשרים תוך ובין מגזריים, קשרים מקצועיים בין בוגרים מאגפים שונים, קשרים חברתיים, הקשר עם עובדים אחרים, שימור קשרים מקצועיים וחברתיים לאורך זמן, תחושת שייכות לקהילה, יתרונות חברתיים למשתתפות ולחברה, מהות הקשרים שנוצרו בין המשתתפים, הרכב חברתי במקום העבודה, היווצרות שפה משותפת ושיפור הביטחון העצמי במצבים חברתיים.
שיטות מדידה: בכל 14 המחקרים בקבוצה זו נעשה שימוש בדיווח עצמי באמצעות שאלונים, ראיונות עומק או קבוצות מיקוד. במחקר אחד (כאן) שולבו בדיווח העצמי גם תצפיות. ב-8 מחקרים המדידה נערכה בנקודת זמן אחת, לרוב בסיום התוכנית או סמוך לו. ב-5 מחקרים נעשתה מדידת לפני-אחרי או מעקב בכמה נקודות זמן. במחקר אחד המדידה חזרה באופן תקופתי, אחת לשישה חודשים לאורך שלוש שנות המחקר. המערכים החזקים ביותר הם השוואות לפני-אחרי בליווי מבחני מובהקות. כמה ממחקרי "מובילים דיגיטליים" ותוכניות דומות השוו את הממצאים בין מחזורי התוכנית ואמדו את גודל האפקט במדד Cohen's d, אך ללא קבוצת ביקורת חיצונית. ביתר המחקרים המדדים דווחו באופן תיאורי, ללא קבוצת השוואה.
בשני מחקרים נעשה שימוש בכלים מתוקפים. במחקר אחד (כאן) נעשה שימוש בשאלון הבדידות של De Jong Gierveld & Van Tilburg (2006). במחקר נוסף (כאן) נעשה שימוש בשאלון השתתפות חברתית שתוקף ותורגם לעברית.
שכיחות: הופיע ב-14 מחקרים החל משנת 2014.
תעסוקה ופרנסה
פיתוח אישי וחברתי